מילים לזכרו של דודיק בן עמי

דודיק (דודי בפי אחרים) בן-עמי הלך מאתנו.

עזיבתו מסמנת את הסתלקותו של דור החובבים, אוהבי הפרהסטוריה בכל מאודם, ומגלי אתרי ארץ-ישראל.

דודיק לא הסתפק בהתלהבותו כחובב ועשה מאמצים גדולים (משפחתיים, כלכליים ואחרים) על מנת להתמקצע אקדמית בתחום הוא כה אהב ולנסות להשלים תואר ראשון בארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, אף שקריאה בשפות זרות הייתה קשה לו כקריעת ים סוף. הכרנו אותו גם כחברו של עפר בר-יוסף, וכך אירע שכל השנתונים הראשונים של תלמידי עפר זכו גם הם להכירו.

דודיק הכיר את הארץ על מכמניה, הדריך רבבות בני נער ומבוגרים והשתדל להעניק להם מעט מהידע הגדול והרב- תחומי שאגר במהלך השנים. הפרהסטוריונים הכירו את דודיק כסתת כלי אבן שהנחיל את מלאכת הסיתות לרבים בארץ, בסדנאות אוניברסיטאיות ואחרות. כאוטודידאקט הוא העמיק חקר בעולם הטיפולוגיה והטכנולוגיה והגיע לתובנות רבות, עצמאיות ומקוריות דרך מהלכי הסיתות והשימוש בסוגים השונים של האבנים. ״ראש פתוח״ - אולי זו היתה התכונה שאפיינה את התנהגותו בכל היבטי החיים: מעבודת השדה, דרך הנחלת ערכי ארץ ישראל, קולינריה, בכתיבת שירה שהייתה עיסוקו בשנים האחרונות, ועוד ועוד. דודיק התעניין בכל והיה בעל ידע רב-תחומי מקיף ביותר. פוליטיקה, פסיכולוגיה, ביולוגיה, ארכאולוגיה, עולם הצומח והחי, ספרות יפה ושירה, וכמובן מוזיקה, אהבה אותה שיתף בשנים האחרונות עם רבים דרך המסגרות האינטרנטיות.

הפרהסטוריה היתה קרובה במיוחד לליבו. הוא הכיר את הגיאוגרפיה והגיאולוגיה מתוך הליכות אין-סופיות במרחבים והיה הראשון פעמים רבות שאיתר את האתרים הפרהסטוריים. כך גילה את האתר האשלי של בריכת רם, את האתר המוסטרי של קוניטרה (עיר בה התגורר במשך זמן מה עם משפחתו ואף הקים בה מוזיאון), את האתרים של עין גב ונחל עין גב, והכיר הכרה מפורטת את אתר עובדיה. הוא ביקר באתרים אחרים ובחפירות שהתבצעו במהלך השנים בכל חבלי הארץ. מי היה מעלה על דעתו לבוא, לפני שנים רבות, בדרך חתחתים עד לצפון סיני, לג׳בל מע׳רה, מצוייד בארגז יין עבור החבורה ולדבר בשבחו? ענייני הפרנסה לא איפשרו לו להשתתף בחפירות לאורך זמן והוא השקיע את עתותיו החופשיות לסקרים של אזורים שונים.

לגולן הקדיש דודיק זמן רב ופעילותו התנהלה גם במסגרת רשמית. צפון הגולן זכה לתשומת לב מירבית ומכאן גם לתגליות מהפלאולית התחתון דרך הפלאולית העליון ועד לניאולית. בעידודו הנמרץ ובעזרה ללא גבול תרם במיוחד לגילוי ולחפירות בבריכת רם, בקוניטרה, בנחל מיצר ובמוג׳היה. עזרתו כללה דאגה לוגיסטית, לינה בביתו, ארוחות כיד המלך בנדיבות אין סופית של רעייתו המנוחה רחל, ודאגה לכל היבט אחר שנצרכנו לו.

נושא החינוך היה קרוב לליבו והוא השקיע בו מחשבה מעמיקה ובהיבטים רבים. מבחינת החינוך לפרהסטוריה יצר ערכת כלים טיפוסית לפרהסטוריה של ארץ ישראל שאותה סיתת במו ידיו כך שתענה על הצרכים הלימודיים והפיץ אותה ברבים.

דודיק התחלק עם כולם בכל, לא היה לו שמץ רכושנות של רעיונות ובכלל, הענווה ומקוריות המחשבה איפינו אותו בכל מעשיו ומחשבותיו.

בשנים האחרונות ענייני הבריאות הגבילו את יכולותיו ודודיק עבר לכתיבת שירה, וכך הפסידו הדורות האחרונים של תלמידי הפרסטוריה את חברתו הצבעונית והייחודית.

איבדנו חבר יקר ונסתיימה לה תקופה ....

יהי זיכרו ברוך

 

נעמה גורן-ענבר               אנה בלפר-כהן

 

Dudi Ben Ami