מעבדת העצים של גשר בנות יעקב

23/12/2020
mikph

פרופ' נעמה גורן-ענבר

בחודש נובמבר בשנת 2020, לאחר שלושים ואחת שנות מחקר, הועבר מכלול פיסות העצים שמקורו בחפירות האתר האשלי של גשר בנות יעקב לתעודתו, לרשות העתיקות. לאור המעבר, מצאתי לנכון להגיש תאור היסטורי קצר של האוסף הייחודי הזה שהיה באחריותי במהלך השנים הללו.

בראשית הדרך...

במחצית שנות השמונים, בקיץ שבו חפרנו באתר הפלאולית התיכון קוניטרה, יצאנו לסיור עם תלמיד לתואר מוסמך מהחוג לגאולוגיה באוניברסיטה העברית, לימים ד"ר שמוליק ביליצקי, במטרה לבדוק מחשוף של רבדים נטויים של אגם קדמון שנצפו על הגדה המערבית של נהר הירדן, בשוליו המזרחיים של מצד עתרת. לאחר שהוכחנו כי המחשוף אשלי, ירדנו לקו המים של הירדן וערכנו סקר גם בגדה המזרחית של הנהר, מול המצד, אזור שעדין לא תועדו בו ממצאים פרהיסטוריים.

צוות הסיור

על קו המים התגלו פריטי אבן מסותתים ובתוך המים זיהינו גוש גדול, למעלה מ-20 ס"מ רוחבו ואורכו, שהתגלה כגוש של עץ. הוצאנו מהמים את הגוש שהיה מכוסה ברכיכות, אימתנו שהוא אכן נתגלה כשהוא מורבד באתרו ולא קבור בסחף הירדן, וכשחזרנו לירושלים חצבנו ממנו שלוש דגימות ושלחנו אותן לשתי מעבדות שונות לבדיקת גיל פחמן 14. תוצאות האנאליזות קבעו שגיל גוש העץ הוא מעבר לתחום הבדיקה.

העץ במים
העץ מחוץ למים

בחפירות...

בקיץ 1989 נערכה עונת החפירות הראשונה באתר האשלי של גשר בנות יעקב. את החפירה התחלנו בשטח שהסתבר כדל יחסית בממצאים. בשבוע השני לחפירה פתחנו חמש תעלות שמטרתן הייתה לגלות לעין את הסדר הסטרטיגרפי המורכב של האתר. בתעלה מספר II העלתה כף המחפר כמות עצומה של אבני יד וקופיצים. עושר הממצאים הפך את אזור התעלה למרכז הפעילות הארכאולוגית באתר. בערמות השפך התגלו גם שברי עצים, חלקם פיסות באורך של כמטר ואף יותר. ברור היה לנו שיש צורך לשמר את העצים, ואולם לצוות ולעומדת בראשו לא היה כל ניסיון בהתנהלות עם חומר אורגני. בהתייעצויות טלפוניות שערכנו ממקום מושבנו בקיבוץ גדות ניסינו לאתר משמרים שיבואו לאתר וינחו אותנו כיצד עלינו לנהוג עם חומר אורגני נדיר מעין זה. לדאבוננו כל פניותינו, ובעיקר למשמרים במוזיאונים, הושבו ריקן, למעט הפנייה למשמרת אורנה כהן שהיתה היחידה שהביעה נכונות להגיע לשדה ולראות במה מדובר. למחרת, בתום ביקורה הראשון בשטח, חזרה אורנה לירושלים עם שלושה מכלי פלסטיק ובתוכם פיסות עצים גדולות ממדים. בירושלים הועברו פיסות אלו אחר כבוד לאמבטיה הפרטית של אורנה...

פיסות העץ במסע לירושלים

באותה עונת חפירות, נפתח שטח חפירה בסמוך לתעלה II ומיד עם תחילתה של החפירה בו התגלתה עצם גדולה שהעסיקה אותנו עד לסיומה של העונה, גולגולת של פיל. הסתבר כי שכבת הפיל והשכבה החותמת אותה הן השכבות העשירות ביותר בשרידי עצים ובייחוד באלו גדולי הממדים [(עם המשך החפירות נמצאו פיסות עצים בכל השכבות אולם אלו עפי״ר לא הגיעו למימדים גדולים)].

פיסת עץ שנחשפה בחפירה, באתרה
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא 5-1024x714.jpg
פיסת עץ שנחשפה בחפירה, באתרה
פיסת עץ אלון מענף גדול שנמצא מתחת לגולגולת הפיל
פיסת עץ לאחר הוצאתה מהשכבה
קליפת עץ
פיסת עץ גדולת ממדים בשעת חפירתה

בתנאי עבודה קשים, בחום היוקד של הקיץ, ומתוך הבנה שפריטי העץ חייבים להישמר בתנאים זהים לאלו שבהם שכנו באדמה למעלה מ-750,000 שנה, נאלצנו ללמוד במהירות כיצד להתנהל עמם. וכך התנהלנו:

  1. בחפירת המפלסים הארכאולוגיים שהיו טבולים במים, נאלצנו לשאוב את המים בכל יום.
  2. בעוד שאיבת המים מתבצעת, הורטבו פיסות העץ שנחשפו באופקים הארכאולוגיים במהלך כל שעות החפירה בזילוף ידני מבקבוקים. בתום כל יום כוסו כל פני השטח החפורים ביריעות ספוגות מים, והושארו כך עד לבוקרו של יום החפירה הבא.
  3. כל פיסות העץ הקטנות, שאורכן עד כשני ס״מ, תועדו במרחב החפירה, ניתן להן מספר סידורי שהוטבע על גבי פלסטיק, וכל אחת מהן הוכנסה לשקית מים שנאטמה.
  4. פיסות עץ גדולות ממדים נארזו בשיטה ייחודית ומורכבת: כל פיסת עץ הושחלה בשרוול פלסטיק באורך תואם, הוכנסה לשקית שמולאה במים, ונאטמה לאחר שהוחדר לתוכה צינור השקיה מפלסטיק, כשקצהו מבצבץ החוצה. בשלב הבא נעטפה כל שקית בחומר מוקצף (פוליאוריטן), להוציא את קצה צינור ההשקיה, והונחה בתוך ארגז קרטון. אריזה ייחודית זו אפשרה לנו להעביר את העצים למעבדה ללא פגיעתם או טלטולם, תוך כדי שמירה מיטבית על תנאי לחות מתאימים בתוך השקיות, כשלכל אחת מהן מוזלפים מים דרך פתח הצינור מידי כמה ימים.
פיסת עץ ארוזה בתוך שקית ניילון עם צינור השקיה
הכנת מצע מוקצף בקרקעית ארגז
הנחת העץ הארוז בתוך הקופסה בזמן הכיסוי בקצף

במעבדות...

  1. מכלול העצים הועבר לירושלים לצורכי טיפול ולימוד. התחנה הראשונה הייתה במעבדות השימור של מוזיאון ישראל.
  2. שהות פיסות העצים במעבדות המוזיאון לא צלחה בלשון המעטה, ועל מנת למנוע נזק בלתי הפיך לעצים העברנו את המכלול כולו להר הצופים, לחדר שהוקצה לנו במרתף בבניין מדעי הטבע. במעבדה הזאת התנהלה עבודת השימור המורכבת שעליה מנצחת עד היום אורנה כהן, שהחלה בפתיחת האריזות ובהשקעת העצים בנוזלים עם חומר אנטי בקטריאלי (ביוציד), כחלק מתהליך שימור ארוך ומתמשך.
  3. ביום סגריר (מבחינת החומר) אחד, משיקולים אוניברסיטאיים שאינם מן העניין, עבר פרופ׳ ממחלקה מסוימת בהר-הצופים, שהרגיש בעלות על החדרון שהוקצה לנו, וכתוצאה ממבטו קיבלנו הודעה מצערת שעלינו להעביר את מעבדת העצים שלנו מהחדרון שהוקצה לנו בהר הצופים.
  4. האוניברסיטה הורתה לנו להעתיק את המעבדה לשיכוני האלף שבקמפוס ספרא שם הוקצה לנו מקום נכבד ובו ניהלנו את פעילות תיעוד הממצאים במשך חודשים רבים. נתוני פיסות העץ הועברו מדפי המידע שמולאו בשטח אל המחשב, הפיסות נמדדו וקוטלגו, ורבות מהן נדגמו בידי ד"ר אלה ורקר מהמחלקה לבוטניקה שבאוניברסיטה העברית למטרת זיהוי אנטומי וטקסונומי.
  5. עם תום תיעוד הממצאים החל תהליך שימור פיסות העץ בחומרים פולימריים והוא נמשך עד השנה, זה כבר שלושים שנה.
  6. בעוד יום סגריר, החליטה המחלקה לבטיחות וגהות של האוניברסיטה שהיא זקוקה למקום שהוקצה למעבדת העצים שלנו, ולכן הועתקנו שוב, חזרה לקמפוס הר הצופים. עתה קיבלנו חדרון קטנטן פרוץ לרוח בתוך מנהרות החניונים התת-קרקעיים שבקמפוס. תנאי העבודה במקום היו בלתי נסבלים בעליל, אבל הם לא מנעו מאורנה מלהמשיך בתהליך השימור, ומחברנו המנוח, מריו שש, מלהצטרף לצוות ולסייע לאורנה ביצירת כמה העתקים מן החומר העצי.
הכנת העתקים במעבדה

ברשות העתיקות...

ב-18 בנובמבר השנה, הועבר אוסף העצים של חפירות האתר האשלי בגשר בנות יעקב לרשות העתיקות, לידיה האמונות של ד"ר נעמה סוקניק . ולא, אין זו תחנתו הסופית של אוסף העצים שלנו... יש מקום להניח שהתחנה ה״סופית״ של המכלול תהיה בעתיד בבית הרשות החדש.

הקמת אוהל חיטוי למכלול העצים עם הבאתם לרשות העתיקות

וקצת מדע

מכלול העצים של גשר בנות יעקב הוא המכלול הקדום והמגוון ביותר מסוגו שנתגלה בארץ. הוא כולל פריטי עצים, מטפסים ושיחים, ועשיר גם בפריטי ממצא קטנים יותר כמו פירות, זרעים, ירק וכמובן פולן. מיני עצים ושיחים רבים זוהו במכלול האשלי של גשר בנות יעקב, והם מוכרים גם בפלורה של ארץ ישראל בימינו: אלון, זית, תאנה, הדס, ערבה, גפן, צפצפה, מילה סורית, אגס סורי, ארז ועוד. משום ייחודיותו של אוסף העצים ועושרו הרב, יש בידינו אפשרות לשחזר כיצד נראה נוף הצומח הים-תיכוני הקדום לפני למעלה משלושת רבעי מיליון שנה, בעידן שבו חיו האשלים הקדמונים בחבל הזה של העולם הישן.

וכן... את כל הממצא העצי המרשים הזה פרסמנו גם בדפי ספרנו...

Goren-Inbar, N., Werker, E., Feibel, C.S., 2002. The Acheulian Site of Gesher Benot Ya‘aqov: The Wood Assemblage. Oxbow Books, Oxford.

שאל פרהיסטוריון


Top
שינוי גודל גופנים